כוח אל מול למידה

תמיד שרוצים להשתפר בטיפוס חושבים על עוד כוח , גם מתאמנים חדשים שלי בדרכ יצביעו על חולשה באלמנט פיזי כדבר שמגביל אותם בטיפוס .  הרבה פעמים זה נכון אבל לא רק , אחד הדברים שמקשים על להיות מטפס צוקים  בישראל זה להיות חשוף ללמידה חדשה בטיפוס על סלע

אני אסביר: כדי ללמוד לטפס טוב בעיני צריך להיות חשוף כול הזמן לאתגר חדש

מכיוון שאתרי הטיפוס בישראל מאוד מוגבלים (אני למשל כבר 15 שנה אני מטפס  על אותם מסלולים)

זה כמעט בלתי אפשרי ללמוד מגוון תנועתי חדש, אלמנט שבעיני הוא בין הדברים החשובים ביותר על מנת להשתפר בטיפוס

נכון שיש קירות טיפוס שמשנים מסלולים כול שבוע, אבל עדיין זה לא מרגיש אותו דבר ובוודאי לא באמת אותו דבר כמו טיפוס על סלע

ולמעשה לוקח זמן  המעבר בין אימונים אינדור לטיפוס בסלע, עקרון הספציפיות נכון גם פה .

אני למשל מרגיש שבשבוע התאקלמות הראשון אני לא מטפס טוב,  זה מתבטא ביכולת לסמוך על אחיזות רגלים מחליקות וקטנות, ולהשאר על מסלול הרבה זמן ולקרוא את הסלע מהר יותר.

לכן אני חושב  שאם מגיעים לאיזשהי ישורת בטיפוס זה קריטי לנסוע לטפס במקומות אחרים, ( גם בתוך ישראל )  אם רוצים להמשיךלשפר את מיומניות הטיפוס  ולהחשף לסגנונות חדשים ולשפר את יכולת הלמידה,

כי רק חשיפה למגוון חדש של תנועות יכול לגרות את המערכת המוטורית לשיפור תנועתי כך להיות מטפסים טובים  יותר.