הגיע זמן לנשק לשלום את האבחנה שלנו של ברכיים מתנשקות!
ישנן עדויות הולכות וגדלות לכך שקריסת ברך פנימה בזמן קפיצה או נחיתה
אינו גורם סיכון או מנגנון של קרעי ACL וזה מידע חדש!
לעתים קרובות אנו רואים נפילה של הברך פנימה ככה שהברכיים מתנשקות
זה נקרא Valgus בשפה האנטומית, ותנועה זו נצפית הרבה פעמית במהלך פציעה של צולבת קדמית, ולכן הסקנו עד עכשיו שיש קשר נסיבתי.
מחקר חדש לא מצא קשר בין ביומכניקה של קריסת ברך פנימה לבין פציעות של הצולבות ולכן הגיע הזמן להמשיך הלאה ולחשוב אחרת על פציעת ספורט, ולהכיר בכך שכל הפציעות נובעות מהרבה גורמים מורכבים ורב גורמים, ולא רק בשל גורם ביו-מכני בודד כמו קריסת ברך, נוקשות שרירית, גמישות ירך, חולשה של הארבע ראשי או כל דבר אחר!
מה אנחנו כן יודעים?
ששליטה נוירומסקולרית, אימון בסגנון למידה מוטורית וכוח שרירי עלולים להפחית סיכון לפציעה
אם תרצו לקרוא עוד מידע על פציעות ברך טאומטיות במטפסים מוזמנים לפה
מקורות :
Luca Russo, Johnny Padulo, Francesco Oliva, Nicola Maffulli. (2021) Letter to Editor about ‘Kiss goodbye to the “kissing knees”: no association between frontal plane inward knee motion and risk of future non-contact ACL injury in elite female athletes’. Sports Biomechanics 0:0, pages 1-3.
Ruben Bolt, Pieter Heuvelmans, Anne Benjaminse, Mark A. Robinson, Alli Gokeler. (2021) An ecological dynamics approach to ACL injury risk research: a current opinion. Sports Biomechanics 0:0, pages 1-14.