כולנו אוהבים לטפס- כך אני מניח, או לפחות רוצים לנסות , אבל האם זה בריא לנו ?
למה לא לבחור ריצה או אופנים , או חדר כושר בכלל?
מה היתרונות הבריאותים של טיפוס בכלל?
פעילות גופנית עוסקת בהפעלת השרירים שלך – מהלב שלך ועד לדו-ראשי ולבקש מהשרירים האלה לבצע עבודה עבורך.
הן הטיפוס לגובה והן בולדרינג, מפעילים כמעט את כל השרירים של הגוף.
בעוד ריצה, רכיבה על אופניים, חתירה ורוב אימוני חדר הכושר הקונבנציונליים מלמדים את הגוף לבצע תנועות עקביות וחוזרות על עצמן למטרות של בניית כוח או הגברה של
הכושר האירובי ,טיפוס הוא תנועה מורכבת יותר.
למעשה, טיפוס הוא סדרה אינסופית של תנועות שונות ומורכבות.
אף מסלול טיפוס או בולדר אינו דומה אחד לשני כך שאנחנו מתאמנים העבודה שהשרירים מבצעים בכל פעם שונה לחלוטין וזה מבטיח שאתה מאמן מספר רב יותר של שרירים מאשר בעבודה קונבנציונלי בחדר כושר.
מחקרים מראים סוג זה של הפעלת שרירים דינמית, היא הרבה יותר מאתגרת ומעייפת מאשר תנועות פשוטות יותר שחוזרות על עצמן.
מסתבר שטיפוס גם מאמן בצורה טובה את המערכת הקרדיווסקולרית,
במחקר משנת 2004 נמצא כי מטפסים משתמשים בחלק ניכר מהיכולת האירובית שלהם שנמדד על ידי אחוז מצריכת חמצן מרבית, לא משנה מה רמת המיומנות שלך בטיפוס אם הטיפוס מאתגר עבורך , גם הלב שלך יקבל אימון.
קצב לב מוגבר גורם לעלייה בזרימת דם ולכן תהיה עלייה בזמינות הביולוגית של מולקולת כגון תחמוצת החנקן המסייעת לשפר את ההתאמה העורקית ובכך משפרת את הבריאות של מערכות הלב והמטבוליזם
כמו בענף ספורט אחר שמעלה את קצב הלב, גם טיפוס שורף קלוריות.
מסתבר שגם אם אדם מטפס כמה דרגות מתחת ל"מאמץ המרבי", היא ישרוף בין שמונה לעשר קלוריות לדקה בזמן הטיפוס, זה כמעט שווה לאימוני אירוביים אינטנסיביים כמו ספינינג.
מרכיב הפחד של טיפוס יכול להגביר עוד יותר את קצב הלב ואת ההוצאה הקלורית שלך.
יש אפילו יותר יתרונות בריאותיים:
שיווי המשקל התיאום העצבי-שרירי הנדרשים לטיפוס עשויים לחזק את כוח המוח שלך.
מחקר שנערך לאחרונה אוניברסיטת צפון פלורידה מצא פעילויות הכוללות שיווי משקל, תיאום שרירים, התמצאות במרחב היבטים אחרים של טיפוס יכולות לשפר משמעותית את זיכרון העבודה של האדם, כמו גם תפקודים קוגניטיביים אחרים.
מחקרים גם קשרו את סוגי התנועות הדינמיות התלויות בשיווי המשקל המשמשות בטיפוס לשיפור הקואורדינציה ומיומנויות מוטוריות אחרות בקרב אלו עם מצבים נוירולוגיים כמו טרשת נפוצה שיתוק מוחין.
מחקרים מסוימים אף הראו שמונה שבועות של בולדרינג יכולים להפחית משמעותית את חומרת הדיכאון.
היום כבר ידוע היטב שטיפוס מעלה הן את הכוח והסיבולת של השרירים וכן יש לו את הפוטנציאל לשפר את הגמישות.
אז אם אתם אוהבים טיפוס ומתחברים לספורט הנפלא הזה של פתירת בעיות תוך כדי הפעלה אינטנסיבית של הגוף
יש לכם את כל הסיבות לעשות את זה
מקורות נוספים:
- Li, L., Ru, A., Liao, T., Zou, S., Niu, X. H., & Wang, Y. T. (2018). Effects of Rock Climbing Exercise on Physical Fitness among College Students: A Review Article and Meta-analysis. Iranian journal of public health, 47(10), 1440–1452.
- Sheel AW Physiology of sport rock climbing British Journal of Sports Medicine 2004;38:355-359.
- Luttenberger, K., Stelzer, EM., Först, S. et al. Indoor rock climbing (bouldering) as a new treatment for depression: study design of a waitlist-controlled randomized group pilot study and the first results. BMC Psychiatry 15, 201 (2015).
- Alloway RG, Alloway TP. THE WORKING MEMORY BENEFITS OF PROPRIOCEPTIVELY DEMANDING TRAINING: A PILOT STUDY (.). Percept Mot Skills. 2015 Jun;120(3):766-75. doi: 10.2466/22.PMS.120v18x1. Epub 2015 Jun 1.
- Jiří Baláš, Michaela Panáčková, Barbora Strejcová, Andrew J. Martin, Darryl J. Cochrane, Miloš Kaláb, Jan Kodejška, Nick Draper, "The Relationship between Climbing Ability and Physiological Responses to Rock Climbing", The Scientific World Journal, vol. 2014, Article ID 678387, 6 pages, 2014.