יש לכם פרויקט מסלול שבא לכם לעשות ממש
אתם עומדים מתחת למסלול מסתכלים על האחיזות הראשונות
יש לכם פרפרים בבטן וכל מה שאתם חושבים עליו זה איך להגיע לגאג סיום או להקליפ את התחנה?
אז זהו שאולי זה לא המצב המנטלי הכי טוב לעלות עליו על מסלולים.
יש מן מצב מנטלי כזה שאנחנו קוראים לו – Flow, זה מופיע בהמון ענפי ספורט ונאמר על ידי המון ספורטאים
אבל זה מצב שממש קשה להגיע אליו.
אני יכול להעיד על עצמי שאני יכול לספור פעמים ספרות שהייתי בflow.
איך זה מרגיש? לפחות אצלי זה מרגיש כאילו יצאתי למסע והדרך נגמרה בלי ששמתי לב- אני בתחנה או בגאג סיום .
זה לא אומר שלא היה מאמץ, זה לא אומר שלא היה קשה מאוד, זה כן אומר שקרה משהו שלא ציפיתי לו.
ואני חושב שזה המפתח – משהו שלא מצפים לו.
ואני בטוח שגם לכם זה קרה, כמה פעמים חיברתם מסלול שהייתם חולים ? בתנאים גרועים? בניסיון האחרון של הטיול של היום? שאתם הכי גמורים?
אז זה בעיני מצב של flow .
נשאלת השאלה האם באופן מודע אפשר להגיע לזה?
אז אני חושב שזה מאוד חמקמק וצריך שהרבה מאוד מרכיבים יתאחדו לנקודה אחת
כמה טיפים שלי עוזרים להתקדם לשם:
שימוש במדיטציה קצרה – ממליץ על אפליקציה בשם ONE MINUTE MEDITATION המדיטציה עוזרת לי להוריד רגע רעשי רקע ולהתמקד ברגע.
לדעת את המסלול בעל פה, ככה שלא תהיה התלבטות מה הצעד הבא.
להתמקד בביצוע ולא בסוף או בצעדים שעתידים לבוא.
להתפקס באיך להזיז את הרגל והיד, בכל צעד וצעד ולא בכלל במסלול.
לנסות לעלות ללא צפיות של הצלחה אלא רק של ביצוע טוב, כלומר התוצאה תתקבל כפי שהיא תתקבל, בלי יכולת לשלוט בזה, הביצוע הוא מה שישנה .
בעצם מצב של flow הוא כמו במדיטציה , רק שבמקום להתרכז בנשימה, להתרכז בצעדים, כל השאר צריך להעלם!
זהו, אם יש לכם טיפים נוספים מוזמנים לשלוח לי אשמח לשמוע Ofer@oferblutrich.com