הורדת סיכון לפציעות אצבעות

אסטרטגיות הורדת סיכון לפציעה אפקטיביות

עם כמות ענקית של מטפסים בעולם היום ( 95 מיליון) זו מגיע בהכרח מספר גדול יותר של פציעות הקשורות לטיפוס. פציעות באצבעות, כולל מתיחות, נקעים ואפילו קרעים מלאים בפולי , הן מהפציעות הנפוצות ביותר שדווחו בספורט שלנו ולכן הורדת סיכון לפציעות אצבעות הוא נושא שמעניין את קהילה הרפואית שעוסקת במטפסים

פציעות אצבעות שכירות מאוד וזה לא מפתיע בהתחשב בעומסים והלחצים האדירים המופעלים על האצבעות והאמות במהלך הטיפוס.

ההערכה היא שעד 67% מהמטפסים חוו פציעה באצבע אחת לפחות בשלוש השנים האחרונות. 

אימון אצבעות

שיטת אימון אצבעות  הנפוצה על ידי מטפסים היא תליות על פינגרבורד.
פינגרבורד הוא כלי מיוחד המורכב מאחיזות בגדלים שונים המיועדים לאימון ממוקד של המבנים הפאסיבים של האצבעות ושרירי האמה ( יכולים לקרוא עוד פה אימון לחיזוק אצבעות למטפסים)

על ידי תלייה מאחיזות אלה והפעלת משקל או התנגדות, המטפסים יכולים לבודד ולחזק את שרירי האצבעות שנמצאים באמה והוכחו עם קשר חיובי וחזק לרמת טיפוס

ההיפותזה היא שהעמסה ממוקדת על האצבעות יכולה לשפר את קיבולת של רקמת החיבור ובכך פוטנציאלית יכולה להוריד את הסיכון לפציעות באצבעות.
עם זאת, חסרות ראיות קונקרטיות המבססות את ההשפעות המניעתיות של אימון פינגרבורד  על שיעורי פציעות באצבעות.

מחקר חדש

מחקר שנערך לאחרונה על ידי Sjöman et al. 2023 ביקשו לבדוק את  ידי חקירת הקשר   בין הרגלי אימון אצבעות על פינגרבורד לבין שכיחות התרחשות של פציעות אצבעות וכאבי אצבעות.

המחברים סקרו 434 מטפסים מתנדבים מפינלנד באמצעות שאלון מקוון. המטפסם דיווחו על הרגלי האימון שלהם על פינגרבורד, רקע הטיפוס, רמות טיפוס וכל כאב או פציעת אצבעות שהתרחשה בששת החודשים הקודמים ושהשפיעה על יכולת הטיפוס שלהם.

תוצאות המחקר

קצת פחות מרבע מהמשיבים ציינו שהם ביצעו אימוני פינגרבורד באופן קבוע לפחות מדי חודש. אימון אצבעות זה היה נפוץ יותר בקרב קבוצת המטפסים המנוסים ובעלי ביצועים הגבוהים ביותר.( לפי דירוג)
בסך הכל, 42% מהמטפסים דיווחו לאחרונה על כאבים או פציעות באצבעות, ללא הבדל משמעותי בין המינים. כאשר ניתחו את כל מאגר הנבדקים ביחד, לא הופיעו מתאמים ברורים בין אימון שבשגרה על פינגרבורד  לבין הופעת כאבים ופציעות באצבעות, עם זאת, כאשר בחנו תת-קבוצות ספציפיות בתוך המדגם, התעוררו מספר דפוסים מסקרנים.

האם אימון אצבעות מוריד סיכון לפציעה ?

עבור מטפסים עם למעלה משש שנות ניסיון בספורט, אימונים שגרתיים עם פינגרבורד היו קשורים לשיעורים נמוכים משמעותית של פציעות אצבעות וכאבים לאחרונה בהשוואה למטפסים מנוסים באותה מידה שלא עשו אימון זה.

לעומת זאת, בקרב גברים מטפסים עם פחות משש שנים בספורט שטיפסו בדרגת גבוהות
(7a ומעלה), אימון רגיל עם פינגרבורד  נמצא בקורלציה עם שיעור גבוה יותר באופן ניכר של בעיות אצבעות לאחרונה.
עבור אותם מטפסים חדשים יותר ובעיקר בולדריסטים, שיעור הפציעות באצבעות היה גבוה יותר באופן דרמטי בקרב אלו שעושים אימונים בשגרה על פינגרבורד בהשוואה לאלו שלא.

מה ההסבר האפשרי להבדלים בין הקבוצות?

המחברים מציעים שממצאים דיכוטומיים אלה עשויים להתייחס להבדלים בהסתגלות הרקמה וביכולת העומס בין מטפסים עם רקע שונה.
אצל מטפסים מנוסים, שנים של טיפוס ברמה גבוהה יכול לגרום לאדפטציות חיוביות של קולגן ועצם ברקמות האצבעות מה שמגביר את הכוח וההתנגדות לפציעות. שימוש בפינגרבורד יכול לשמר ולעודד את שינוים מבניים אלו.
אבל אצל מטפסים בשלב מוקדם  יותר בקריירה שלהם שמנסים להתקדם מהר ולטפס ברמות גבוהות , סביר שרקמות האצבעות עדיין לא מוכנות לעומס כבד על האצבעות.

להתאמן או לא להתאמן זו השאלה

מחקר זה מספק עדויות ראשוניות   לכך שאימון פינגרבורד כן יכול לשמש ככלי למניעת פציעות אצבעות ועשוי בהתאם לרמת הניסיון הספציפית של המטפס ויכולות הביצועים,  אמנם לא חסרות מגבלות, כולל הסתמכות על נתונים מדווחים עצמיים וחוסר יכולת להסיק סיבתיות, אך ממצאים אלו מהדהדים עם עקרונות מדעי האימון המודרניים בנוגע לספציפיות ספורט- העמסה מתקדמת ואינדיבידואליזציה של תוכניות אימון יכולים להוריד סיכון לפציעה

בא לכם להיות מעודכנים ראשונים? הרשמה לרשימת תפוצה שלי

עדיין כמובן נדרש מחקר נוסף כדי להגדיר טוב יותר קווים מנחים אופטימליים ליישום לאימון ממוקד אצבעות שמטרתם מניעת פציעות.

המחקר צריך לבדוק השוואת ההשפעות של אימון לעומת טיפוס בלבד על שיעורי הפציעות, ניצול אידיאלי של . מעקב מפורט אחר נפחי טיפוס בין קבוצות יעזור לבודד את ההשפעה של אימוני פינגרבורד משלימים.

שאלות לא פתורות אחרות כוללות עצימות האימון, הבדלים בין אימון hangboard המתמקד בכוח מרבי לעומת סיבולת שרירית, וכל קשר בין פציעות אצבעות ובעיות כתף/ומרפק.

לסיכום : 

בעיני שילוב של אימון אצבעות הוא כלי בעל  ערך אימוני רב-  העמסה נלהבת מדי, במיוחד אצל מטפסים חדשים יותר, עשויה לתרום לפציעה ואצל המטפסים הותיקים להוריד סיכון לפציעה  הממצאים מחזקים מאוד שהאימונים צריכים להתיישר עם ההתאמות הפיזיולוגיות של אנשים לטיפוס וזאת על מנת להימנע מאימון יתר. רק באמצעות אימון מותאם אישית  וממושמע יכולים מטפסים לחזק את שרירי האמה יחד עם הרקמות הנלוות ( גידים ורצועות) ולהגיע למלוא הפוטנציאל הטיפוס עם הורדה משמעותית של סיכון לפציעה. 

מה עכשיו?

אם הגעתם עד פה שווה ממש לקרוא את הפוסט הזה :
שיטה מדעית מוכחת להעלת כח האצבעות במטפסים