כמה זמן עבר, קצת איבדתי את הספירה, קצת כמו רכבת הרים היו החודשים האחרונים אבל בערך כחודש וחצי, הגעתי מגרמניה לטפס בספרד בקטלוניה.
בגלל שכבר הגעתי עם פציעה במרפק ואחרי חודשים של חוסר סדר רציתי בעיקר לזוז על הסלע ולבחון את ההחלטות שלי לשנה החדשה ואלה שהגעתי אליהם לאחרונה.
היומים הראשונים על הסלע הרגישו מדהימים מעולים, עם זרימה יוצאת דופן וכושר טוב בניגוד למה שהחשבתי.
פגשתי חברים מכול העולם ואנשים שלא ראיתי הרבה זמן, תחושות טובות ואנרגיות מעולות.
ואז ביום השלישי באה הנפילה, תרתי משמע.
כדי להכנס לענינים בחרתי במסלול של 50 מטר עם בעית בולדרינג בשליש התחתון.
הקרוקס מתחיל בהקלפה ואז אי אפשר להקליפ יותר עד 3 מטר מעל .
אחרי עבודה קצרה על הקרוקס התחתון והעובדה שעשיתי את כול החלק העליון (עוד 40 מטר) בלי עצירות בפעם הראשונה, האמנתי שאחבר בקרוב ואוכל להמשיך הלאה לשאר הפרויקטים .
ביום השני עליתי על המסלול. שוב במטרה לחבר.
המסלול מתחיל ב10 מטר של סלב ואז הזווית הופכת לשלילת לעוד 40 מטר עד קצה המצוק, במעבר בין הסלב לשלילי יש את הקרוקס של המסלול.
סיימתי את הסלב ונכנסתי לתוך הקרוקס. ארבעה צעדים בולדריים מביאים אותך לצעד מחייב לקרימפ קטן ולא להיט.
נפלתי.
המאבטחת שלי, נתנה לי נפילה נקייה ונחמדה.
אני מושך חזרה למעלה לקרוקס שוב כדי לבדוק את הצעדים.
האירוניה היא שלפני כמה שנים שהייתי במצוק הזה, שמתי לב לציוד הגרוע והקבוע שאנשים מקליפים לכן השנה החלטתי להביא איתי ציוד חדש כדי להשאיר במסלולים הגרועים .
לכן יום קודם החלפתי את כול הרנרים והרצועות על המסלול הכי פופלרי כדי שיהיה בטוח לכולם לטפס. ואכן הציוד על המסלול היה הכי גרוע שיש.
מאז שהתחלתי לבלט יש לי נטייה להסתכל על הציוד והבולטים ולכן, כשאני מושך חזרה למעלה על המסלול לקרוקס, אני רואה שני דברים :
- הבולט שנפלתי עליו עקום לגמרי.
- האוזן של הבולט שנפלתי עליו שעליו אני יושב עומדת לעוף, האום שאמור לסגור על הבולט נמצא על חוט השערה.
אני מנסה להבריג את האום ביד, ללא הצלחה – כול הכריכות חרושות והבולט עקום .
אני צועק למאבטחת ״ תקשיבי הבולט פה עומד לעוף תהי מוכנה ״
עכשיו עוברות לי בראש 2 אפשרויות :
או שאני מבקש ממנה להוריד אותי, ומסתכן בנפילה לסלב עם חבל כפול- לא להיט
או שאני מושך לבולט הבא ( דבר שהיה נראה לי אפשרי) ומקליפ אותו.
אני מחליט שאם הבולט החזיק את הנפילה אולי יהיה לי מספיק מזל שיחזיק עוד קצת, אני מחליט להפעיל עומס סטטי ולמשוך לבא..
הדבר הבא שאני זוכר זה את הבום.
הבולט לא החזיק, ומהתנועה בנפילה התהפכתי ראש למטה ופגעתי עם הגב בסלב.
מכיוון שהמאבטחת שלי עמדה על מדף היא גם נפלה אחורה , מה שקיצר את החבל אבל לא נתן נפילה דינמית מי יודע מה- בלשון המעטה.
משם התחילה סאגת הפינוי שלא היהתה נוראית מדי, אחרי שעה של שכיבה בתחתית המצוק, שהדם חזר לי לגוף ( היה לי חור במרפק וראיתי שאני לא מאבד את ההכרה, חבר שהיה במצוק פינה אותי לרכב ונסענו לבית חולים.
במיון ניקו לי את שאריות האבנים מתוך המרפק וסגרו אותו, כנראה שהגנתי עם היד על שאר הגוף . הכאבים העיקרים היו בגב התחתון באגן וברגלים, סדרת צילומים בבית החולים הראו שאין שברים.
האימפקט אם הקיר היה חזק מאוד למזלי לא שברתי כלום, הבום שהייה במצוק בעת הנפילה היה כול כל חזק שכול אחד במצוק עצר ובא לראות מה קרה.
בגלל המכות היבשות, לא הצלחתי ללכת יותר מכמה מטרים במשך שבועים, וממש לטפס חזרתי רק אחרי חודש, ועדיין בתהליך, מתמודד עם כאבי המרפק והגב וסתם ירידה בכושר כללי. אבל המגמה חיובית .
בולטים כושלים, אל תסמכו על בולט בודד ותבדקו, וגם הציוד הקבוע במצוק תמיד צריך להיות בחזקת חשוד.
מוסר השכל? תחליטו בעצמכם.
קריאה נוספת
https://www.facebook.com/Oferclimb/photos/a.351252754892938.87589.349760565042157/1431224386895764/?type=3&theater