האם יש קשר בין יציבה לכאבי גב תחתון?

שואלים אותי בקיר הרבה איך לעמוד, ואיזו יציבה צריך על מנת להוריד כאבי גב תחתון.

אז יצאנו לבחון את השאלה – האם יש קשר בין יציבה, כלומר "איך עומדים" – זקיפות, עקמת, כפיפה וכו', לכאבי גב תחתון?

מחקר שנועד להעריך את ההבדלים בלורדוזיס המותני  ( קשת מותנית ) ובאוריינטציה של עצם הזנב, בשש תנוחות שונות של עמידה זקופה חוזרות ונשנות, בדק  353 נבדקים אסימפטומטיים ללא כאבים  (כולל 332 לא ספורטאים ו-21 ספורטאים – שחקני כדורגל)  ו-83 חולי כאבי גב תחתון (LBP) המטופלים בטיפול לא פולשני. 

מה גילו?

תנוחת עמידה בלתי ניתנת לשחזור (בין אנשים שונים ובאותו נבדק בפעמים שונות) ועלולה להוביל לפרשנות שגויה של מדידות רדיולוגיות, אבחנות שגויות ואולי טיפול מיותר

בתנוחת עמידה, כל הקבוצות שנחקרו הציגו שונות גדולה בין-נבדקים בכיוון עצם הזנב (40°∼) ולורדוזיס המותני (∼53°). בקבוצה אסימפטומטית (לא ספורטאים), 51% מהנבדקים הראו שינויים בלורדוזיס המותני של 10-20% בשישה שלבי עמידה חוזרים ונשנים ו-29% הראו שינויים של אפילו יותר מ-20%. בכיוון עצם הזנב, 53% מכל הנבדקים האסימפטומטיים הראו שונות  של יותר מ-20% ו-31%. 

ניתן להסיק כי עמידה  היא מנח אינדיבידואלי ביותר ולא ניתנת לשיחזור.  

 אי היכולת לשחזר מנח הייתה בלתי תלויה בגיל, מין, גובה גוף ומשקל. 

חולי LBP וספורטאים הראו שונות דומה לזו לזו של הקבוצה האסימפטומטית. 

מספר שלבי העמידה שבוצעו לא הראו השפעה חיובית על יכולת השחזור. 

לכן, השונות בעמידה אינה ניתנת לחיזוי אלא אקראית, ולפיכך אינה משקפת דפוס התנהגות ספציפי אינדיבידואלי שניתן להפחית, למשל, על ידי תרגול שלבי עמידה חוזרים ונשנים.

המסקנה?

תנוחת עמידה בלתי ניתנת לשחזור ועלולה להוביל לפרשנות שגויה של מדידות רדיולוגיות, אבחנות שגויות ואולי טיפול מיותר.

אין הבדל בשונות של מנח עמידה בין מטופלים עם כאב ובלי כאב והמנח עמידה של כל אחד היה אינדיווידואלי. 

מקורות:

Hendrik Schmidt, Maxim Bashkuev, Jeronimo Weerts, Friedmar Graichen, Joern Altenscheidt, Christoph Maier, Sandra Reitmaier, How do we stand? Variations during repeated standing phases of asymptomatic subjects and low back pain patients,