כבר מאז הנסיעה לסלובניה בה נפצעתי ביום הראשון יש לי כאבים באצבע האמצעית של יד ימין.
בהתחלה ירד לי הרבה עור , וחשבתי שזה פציעת עור רגילה , כבר ביום הרביעי חזרתי לטפס , עם המון כאבים ספריי פלסטר לאיחוי העור ומלא טייפינג.
בשבועים שהייתי בסלובניה ,טיפסתי שני 8A מסלול 8B ועוד 8A+ , בסבל גדול ,אבל מה אני בחו"ל לא נטפס?
שחזרתי לארץ שבועים אחרי ,האצבע שלי היתה עדיין כמו בלון(ועד היום) , באותו שבוע התקיימה אליפות הארץ בטיפוס בקיר יואב , חיפה, ולכן הייתי חייב להשתתף למרות הכאב.
לא רק שהשתתפתי בתחרות גם בניתי מסלולים והדגמתי .
בחודשים שעברו המשכתי להתאמן ,עם שבוע פה ושבוע שם מנוחה בגלל כאבים.
בזמן הזה הספקתי גם לפתוח לא מעט מסלולים : "ספינה ביפידה" 8B+ ,"אנרגייזר" 8A , "קורנפלקס " 7C+, "פרל גאם "7C+, "ברוס לי", 8A+ ועוד.
השבוע כבר התייאשתי,כבר סוף יולי עברו 5 חודשים ועדיין לא עברו הכאבים, החלטתי כמובן שמשהו לא בסדר והלכתי לעשות X-RAY (מעט מאוחר מידי…)
התוצאה לפניכם:
יש לי שבר!!
מסתבר שהקרע בעור וכל הבלגאן הסתיר מתחתיו שבר באצבע , וכול הזמן הזה טיפסתי עם אצבע שבורה!!!
עכשיו אין הרבה מה לעשות כי התחיל איחוי , ואין טעם לקבע.
גורם לך לחשוב כמה גוף האדם מסוגל לשאת וכמה רזרבות יש לנו.
וכמה לא טוב לפעמים להיות עם עודף מוטיבציה , ומצד שני כמה מוטיבציה דוחפת אותנו קדימה .
בכול מקרה אני את הלקח למדתי, אני מקווה .
לא מומלץ לנסות בבית :).
2 Responses
לא ידעתי שאתה סובל מעודף מוטיבציה
נחמד מאוד הבלוג שלך
החלמה מהירה
מדהים כמה שהמשפט "הסנדלר הולך יחף" הולם את המקרה שלך 🙂