15 הדברים שבאמת עובדים בטיפול בפציעות:
- גודל הכאב לא תמיד שווה לחומרת הנזק– בתכלס אם כואב לכם זה לא אומר שיש נזק גדול. נכון שכאב הוא מנגנון הגנה אבל לדוגמא, מחקרים על כאבי גב למשל לא מצאו שום התאמה בין חומרת הכאב לחומרת הנזק, אז כאב זה לא אינדקציה אבסולוטית.
- האחריות להחלמה היא שלכם– תכלס אתה יכולים להעזר בבעל מקצוע ורצוי, כולנו צריכים מישהו ללכת איתו, אבל אף אחד , וכול מי שמבטיח לכם פיתרון קסם לא יעזור לכם אלא אם כן אתם תהיו מוכנים לעזור לעצמכם גם.
- עדות על שחיקת סחוס– שחיקת סחוס היא דבר טבעי וקורה לכול אחד, חלק יותר חלק פחות, הסחוס בניגוד לכול הדעות ניזון מתנועה ולמשל המחקר בכאבי ברך מלמד שגם אנשים עם שחיקת סחוס רצינית משתתפרים בעקבות תרגול. אין סיבה להפחדות של שחיקת סחוס- תמשיכו להיות פעילים.
- גוף האדם נועד לתנועה– אנשים נולדו לזוז, ישיבה לא מטיבה אתנו גם אם נלך נלך לרוץ שעה בשבוע, זה לא מבטל את נזקי החוסר הפעילות. פעילות אירובית מחמצנת את רקמות שלנו ומחדדת את המוח, מבוגרים בגיל השלישי שהפסיקו להיות פעילים ,נוטים למות מהר יותר. תמשיכו לזוז גם בזמן פציעה.
- הפתרון הקל, ניתוחים אורתופדים – לא כול הניתוחים האורתופדים נחוצים. שיחזור רצועה צולבת למשל בברך אינו נדרש ואפשר לתפקד בספורט ברמה גבוהה בלעדיה, כנ״ל לגבי קרעים בלברום של הכתף וקרעים במניסקוסים של הברך, נסו להשתקם שמרנית לפני שאתם הולכים לניתוח ועשו טובה תקראו שוב את סעיף 1, ניתוחים אורתופדים הם לעיתים הפתרון הקל.
- טייפינג צבעוני זה מגניב אבל- זה לא תמיד הפתרון, אם אתה משתמשים בקנזיוטייפ תחשבו פעמים למה, המחקר לא הראה שום סיבה להשתמש בו, אבל יחד עם זאת אם זה גורם לכם להרגיש טוב יותר ולעשות פעילות גופנית אז תשימו ממנו מלא! וכמה שיותר ציבעוני.
- שינה ותזונה– בלי תזונה נורמלית ושעות שינה מסודרות, ההחלמה פחות מוצלחת, הדלק של הגוף וזמן התאוששות הם בסיסים להחלמה טובה. לדוגמא: אם אתם לומדים תרגיל חדש או עובדים על חיזוק שריר על למידה של מיומנות חדשה או תבנית תנועה, המחקר מראה ששינה קריטית הם לגדילה של השרירים והן ללמידה. לגבי חשיבות התזונה – מה שאתם אוכלים זה מה שאתם .
- טיפולי חשמל ואולטרסאונד– אם הפזיותרפיסט שלכם מטפל בכם אך ורק באמצעים פאסיבים, תחליפו מטפל .
- הטיפול לא נגמר בקליניקה– הגוף הוא שלכם, נתנו לכם שיעורי בית? תעשו אותם, איגוד הבריאות העולמי מצא כי צריך לעשות פעילות גופנית אירובית 5 פעמים בשבוע ופעילות חיזוק של 3 בשבוע, ככה שאפילו אם אתם אצל הפזיותרפיסט שלכם פעמים בשבוע זה לא מספיק לחיזוק שרירים ושיפור אירובי.
- עצימות– עצימות של התרגילים שאתם מקבלים מהפזיותרפיסט צריכה להיות פרוגרסיבית, אם אחרי שבוע שבועים שלוש אין שינוי בעצימות של התרגול והשיקום , תתחילו לשאול את עצמכם שאלות, ההחלמה רק תתרחק אם לא תחזירו לעצמכם כוח שריר נורמאלי ותנועה וזה לא עומד לקרות לללא עיקרונות של העמסה וגיוון, זה תקף גם לגבי חיזוק וגם לגבי למידה של תבנית תנועה חדשה.
- מדרסים– לא כול מי שיש לו קשת שטוחה – פלטפוס, צריך מדרסים, מי כן צריך מדרסים? אין תשובה אחת ברורה, לכו לעשות מדרסים רק שניסיתם טיפול כוללני שזה אולי מרכיב אחד ממנו.
- כדורים נוגדי דלקת– נוגדי דלקת הם טיפול שאורתפדים אוהבים לתת, אבל במצבים רבים אין דלקת כמו למשל בבעיות גידיות כמו בגיד אכילס או במרפק. אפשר לקרוא על זה עוד פה
- טיפול מקיף – הטיפול צריך להקיף את כול מעגלי החיים שלכם לפעמים צריך לעשות שינוי בעמדת עבודה או בהרגלי עבודה, אם באתם עם כאב צוואר שמשתפר בטיפול של שעה אבל אחרי כך אתם הולכים לשבת בעמדת עבודה מול מחשב לא מותאמת לכם במשך 8 שעות, תבינו לבד את ההמשך… צריך לזהות גורמי סיכון ולתת לכם הדרכה לתקן.
- אם נפצעתם אל תפסיקו לעשות פעילות – כמעט תמיד אפשר למצוא משהו שאפשר לעשות, נפצעתם בידיים ? עדיין אפשר לתרגל את הרגליים ואותו דבר הפוך, צריך להיות יצירתיים ולחשוב מה כן אפשר לעשות. אנשים שהיו פעילים והפסיקו מאבדים את היכולות הגופניות שלהם ורק מדרדרים את הבריאות שלהם יותר, ותמיד קשה יותר להתחיל מחדש.
- אורתופד תפקידו לנתח ,פזיותרפיסט תפקידו לשקם– אורתפדים הוכשרו לנתח, אין להם הכשרה בשיקום פזיקלי והחזרה לתפקוד מלא, לכן אם הטיפול הוא לא ניתוחי, רבים מהם רושמים לכם נוגדי דלקת בתור טיפולת .
פזיותרפיסט הוכשר לטפל בפציעות הוא יודע להחזיר כושר גופני להוריד כאב באמצעים שהם לא תרופתיים, לאמן, ללמד תבניות תנועה חדשות , להתאים ארגונומית את סביבת העבודה שלכם