בעולם הטיפוס, בין אם מדובר בטיפוס צוקים או בבולדרינג, מרבית הזמן באימון מוקדש לניסיון לבצע את ה"תנועות הנכונות" – את ה״טכניקה הנכונה״
כלומר, התנועות שיובילו להצלחה במסלול. מטפסים משקיעים שעות רבות בניסיון לשפר את הטכניקה ה"אידיאלית" לדינאמי לאחיזות קטנות, או למעברים מורכבים.
אבל מה אם חלק מזמן האימון שלנו היה מוקדש דווקא לתרגול "הדרך הלא נכונה"?

מחקר חדש בתחום לימוד מיומנויות מוטוריות מציע:
אימון שכולל ביצוע מכוון של תוצאות לא רצויות >>עשוי לשפר באופן משמעותי את רכישת המיומנות. במאמר זה נבחן כיצד ניתן ליישם את העקרונות הללו בעולם הטיפוס, ומדוע אימון "בדרך הלא נכונה" 

עשוי להיות כלי חשוב בארגז הכלים של כל מטפס.

המסגרת התיאורטית: דינמיקה אקולוגית וחיפוש במרחב הפתרונות

בגישת הדינמיקה האקולוגית, מיומנויות מוטוריות נתפסות לא כדפוסי תנועה קבועים שיש לשנן, אלא כפתרון בעיות דינמי.
במקום לחזור על אותה תנועה "אידיאלית" שוב ושוב, מיומנות מתבטאת ביכולת למצוא פתרונות תנועה יעילים בהתאם לאילוצים המשתנים.
ביצוע מיומן דורש "חזרה ללא חזרה" – כלומר, השגת אותה תוצאה רצויה באמצעות תנועות שונות.

במונחים של טיפוס, "מרחב הפתרונות" כולל את כל הדרכים האפשריות להשלים מעבר או בעיה. לדוגמה, יתכנו דרכים שונות לעבור בין אחיזות: באמצעות תנועה מהירה ומפתיעה, תנועה איטית ומבוקרת, שימוש במומנטום מהרגליים, סיבוב עם הגוף, וכו'.
מטפס מיומן יודע לנוע במרחב הפתרונות הזה ולבחור את הפתרון המתאים ביותר לאילוצים הנוכחיים – למבנה גופו, למצב העייפות שלו, לתנאי הסביבה, ולמאפייני המסלול.

למה כדאי להתאמן "בדרך הלא נכונה"?

כאשר מטפס מתאמן בכוונה בביצוע תוצאות לא רצויות, הוא לומד יותר על מרחב הפתרונות ועל היחסים בין תנועות מסוימות לתוצאות מסוימות.

הנה עוד מספר יתרונות ספציפיים לשיטת אימון זו:

1. חקירה רחבה יותר של מרחב הפתרונות

כאשר מטפס מתרגל במכוון לבצע תנועות "לא נכונות" (למשל, להחליק מאחיזות, לאבד שיווי משקל, או לתפוס אחיזה בצורה לא אופטימלית), הוא חוקר טווח רחב יותר של תנועות אפשריות. זה מאפשר למטפס ללמוד טוב יותר את הגבולות של יכולותיו ואת היחסים בין תנועות שונות לתוצאות שונות.

 2. שיפור תפיסת ה"היכולות" (Affordances)

אפורדנסים הם אפשרויות פעולה שהסביבה מציעה לנו.
בטיפוס, אחיזות שונות מציעות אפשרויות שונות – חלקן מתאימות לתפיסה עם כל האצבעות, אחרות לאחיזת קרימפ, ואחרות לאחיזה פתוחה. באמצעות תרגול מגוון של תנועות, כולל אלו הפחות אופטימליות, המטפס לומד טוב יותר לזהות אילו אפשרויות פעולה מתאימות למצבים שונים.

 3. פיתוח שונות פונקציונלית בתנועה

מחקרים מראים שמומחים מציגים שונות גבוהה יותר ב"משתנים הטובים" (אלה שלא משפיעים על התוצאה הסופית) ושונות נמוכה ב"משתנים הרעים" (אלה שקריטיים להצלחה). תרגול מגוון עוזר לפתח דפוס זה של שונות פונקציונלית.

4. שיפור היכולת להתאים למצבים לא צפויים

טיפוס על סלע טבעי או אפילו במסלולים חדשים באולם כרוך באי-ודאות.
כאשר מטפס מתאמן במצבים לא אופטימליים, הוא מפתח יכולת טובה יותר להתמודד עם מצבים לא צפויים במהלך הטיפוס.

כיצד ליישם אימון "בדרך הלא נכונה" בטיפוס

תרגילים ספציפיים לטיפוס צוקים ובולדרינג

 1. תרגילי איבוד שיווי משקל

– הזז את מרכז הכובד שלך מעבר לנקודת האיזון ונסה להתאושש

– בצע סיבוב גוף מוגזם ולמד איך לחזור לשיווי משקל

התאמן במכוון על איבוד (וחזרה) לשיווי משקל:

– עבוד עם רגל אחת באוויר בצורה לא יציבה

2. תרגילי תפיסת אחיזות "לא נכונות"

נסה לתפוס אחיזות בדרכים שונות מהאופטימלית:

– תפוס אחיזת קרימפ עם היד הלא נכונה 

– השתמש באחיזה פתוחה במקום סגורה (ולהיפך)

– השתמש בצד לא אינטואיטיבי של האחיזה

3. מסלולים עם אילוצים

צור מסלולים עם אילוצים מכוונים:

– טפס מסלול תוך שימוש רק באגודל ושתי אצבעות

– טפס מסלול כאשר אסור לך להשתמש בתנועות דינאמיות

– טפס מסלול בדרך הארוכה/המסורבלת במכוון

תכנית אימון לדוגמה

להלן תכנית אימון של שישה שבועות המשלבת אימון "בדרך הלא נכונה" עם אימון מסורתי:

שבוע 1: תפיסות אחיזה בצורה לא אופטימליות- תרגול תפיסת אחיזות בצורות לא שגרתיות

– התמקדות בתחושת האחיזות השונות ובמגבלות שלהן

שבוע 2: איבוד שיווי משקל

– תרגול מצבים של איבוד שיווי משקל והתאוששות

– לימוד הגבולות של היציבות

שבוע 3: החלקות מבוקרות
– תרגול החלקה מבוקרת ותפיסה מחדש

– פיתוח תחושת הגבול בין אחיזה לאובדן אחיזה

שבוע 4: תנועות לא יעילות

– ביצוע מסלולים בדרכים מכוונות לא יעילות

– למידה של השפעת תנועות שונות על הוצאת אנרגיה

שבוע 5: מעברי משקל אלטרנטיביים

– תרגול מעברי משקל בצורות לא שגרתיות

– למידה של אפשרויות תנועה נוספות

שבוע 6: שילוב ויישום- שילוב התובנות מהאימונים הקודמים

– טיפוס במסלולים חדשים תוך יישום היכולות הנלמדות

באימונים אלה, אין להסתפק רק בביצוע תנועות "לא נכונות", אלא לשים דגש על רפלקציה
– מה למדת על הקשר בין התנועה לתוצאה? איך הרגשת במהלך התנועה? מה הגבולות שגילית?

כיצד ליישם אימון "בדרך הלא נכונה" בטיפוס

כדי להעריך את היעילות של שיטת האימון, ניתן למדוד מספר פרמטרים:

1. ביצוע כללי- האם הגרייד המקסימלי שלך השתפר?

2. התאוששות מטעויות – האם אתה מצליח להתאושש טוב יותר כשדברים לא הולכים כמתוכנן?

3. שונות בביצוע- האם אתה מסוגל לפתור אותה בעיה במספר דרכים שונות?

4. הסתגלות למסלולים חדשים- האם אתה מסתגל מהר יותר למסלולים לא מוכרים?

5. עייפות – האם אתה מסוגל לטפס יותר זמן לפני שמופיעה עייפות משמעותית?

כיצד ליישם אימון "בדרך הלא נכונה" בטיפוס

הגישה המסורתית לאימון טיפוס מתמקדת בשחזור התנועות ה"נכונות" שוב ושוב. המחקר החדשני מציע כי שילוב של אימון שמתמקד גם בביצוע מכוון של תנועות "לא נכונות" עשוי לשפר משמעותית את יכולות הטיפוס על ידי הרחבת מרחב הפתרונות הזמין למטפס, שיפור תפיסת האפורדנסים, ופיתוח שונות פונקציונלית בתנועה.

כמובן, אימון "בדרך הלא נכונה" לא נועד להחליף לחלוטין את האימון המסורתי, אלא להשלים אותו. השילוב בין השניים מאפשר למטפס לא רק לשפר את הביצועים שלו במסלולים מוכרים, אלא גם לפתח יכולת הסתגלות טובה יותר למצבים לא מוכרים ולא צפויים – יכולת שהיא קריטית במיוחד לטיפוס צוקים בחוץ, אך חשובה גם בתחרויות בולדרינג, שם המסלולים חדשים ולא מוכרים.

אז בפעם הבאה שאתם באולם הטיפוס, הקדישו זמן לא רק לעשות דברים "נכון", אלא גם להתאמן בדרכים שאינן אופטימליות. התוצאות עשויות להפתיע אתכם.​​​​​​​​​​​​​​​​

מקורות:

Journal of Motor Learning and Development,
(Ahead of Print)
https://doi.org/10.1123/jmld.2024-0062 © 2025 Human Kinetics, Inc. ORIGINAL RESEARCH First Published Online: Feb. 25, 2025 The Value of Practicing the “Wrong” Way: Skill Development and Affordance Perception Through Broad Exploration of the Solution Space Rob Gray